ידועים בציבור

לא כל בני הזוג בישראל מעגנים את קשריהם בחתונה מתחת לחופה. נהפוך הוא. יותר ויותר זוגות, לא רק “בפרק ב”, מעדיפים לחיות יחד כידועים בציבור.

לעתים מתוך בחירה (כמו למשל זוגיות בגיל מאוחר או סיבות אידיאולוגיות), ולעתים בלית ברירה (כמו כהן וגרושה או משפחות חד-מיניות). ישנם אף מצבים בהם בני זוג מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף, מבלי להקדיש מחשבה לכך שהם מייצרים דה פקטו יחסים בעלי נפקות משפטית.

אמנם אין מספרים רשמיים בנושא, אך ההערכות מדברות על כך שחיים כיום בישראל למעלה מ-50,000 ידועים בציבור (והמספרים עולים מדי שנה).

כעורכת דין העוסקת בדיני משפחה, אני מלווה באופן תדיר סוגיות משפטיות הנוגעות לידועים בציבור. החל מעריכת הסכמי ממון (הנפוצים מאד בקרב זוגות ידועים בציבור), דרך עריכת הסכמים לחיים משותפים, וכלה בנסיבות שונות נוספות כמו חלוקת רכוש בפרידה, פירוק שיתוף במקרקעין, קבלת זכויות מגופים שונים (כמו המוסד לביטוח לאומי), מזונות ילדים ומשמורת (לידועים בציבור עם ילדים משותפים), אימוץ ילדים על ידי ידועים בציבור, זכויות ידועים בציבור בירושה ועוד.

ידועים בציבור – זכויות וחובות

כאשר בני זוג מוגדרים בתור “ידועים בציבור”, הם נכנסים לגבולות גזרה משפטיים הכוללים חובות וזכויות.

למשל, אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, ובשלב מסוים הם מחליטים להיפרד, יש לבחון את המהלך מבחינת הילדים בכל הנוגע למזונות ומשמורת. כמו כן, במידה שבני הזוג צברו במהלך הזוגיות רכוש משותף, והם רוצים “לפרק את החבילה”, יהיה עליהם לבצע פירוק שיתוף ואיזון משאבים.

חשוב לזכור כי זכויותיהם של ידועים בציבור בישראל זהות לזכויותיהם של בני זוג נשואים. זהות, אך אינן שוות באופן מוחלט. ישנם עדיין לא מעט חוקים ותקנות אשר לא חלים על בני זוג ידועים בציבור, ואשר חלים על בני זוג נשואים. אולם היות שמדובר בתופעה נפוצה, והיות שדיני המשפחה בישראל נעים בכיוונים ליברליים המכירים גם בתאים משפחתיים “אלטרנטיביים”, כך גם היקף זכויותיהם של הידועים בציבור צומח בהתאמה.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור

אחת הסוגיות המרכזיות בתיקי ידועים בציבור היא עצם הגדרת מערכת היחסים כמערכת יחסים ברמה המשפטית. אין זה נדיר שבעוד שאחד מבני הזוג טוען כי יש להכיר בו כידוע בציבור, בן הזוג השני מכחיש את העניין.

לעתים המחלוקת איננה אפילו בין בני הזוג עצמם, אלא מערבת בני משפחה. דוגמה נפוצה לכך היא בסוגיות הקשורות לזכויות ידועים בציבור בירושתם בן זוגם אשר הלך לעולמו (ולא הותיר אחריו צוואה מפורשת). במצבים אלה, ייתכן בהחלט שהיורשים הביולוגיים יטענו כנגד העובדה שבן הזוג שנותר בחיים היה ידוע בציבור של המנוח, וזאת בכדי למנוע ממנו לזכות במחצית מעיזבונו.

כיצד מוגדרים בישראל ידועים בציבור? ובכן, החוק והפסיקה קובעים כי ידועים בציבור הם בני זוג אשר מקיימים שני תנאים:

  1. משק בית משותף.
  2. חיי משפחה.

נשמע פשוט? תחשבו שוב. פסיקת בתי המשפט עמוסה בתיקים הנוגעים להגדרותיהם החמקמקות והשונות של המושגים הללו – משק בית משותף וחיי משפחה. לאורך השנים נקבעו לא מעט “מבחנים” שבאמצעותם ניתן לבחון את הסוגיה הנ”ל. בין היתר, בתי המשפט מתייחסים לסוגיות כדוגמת:

  • משך הקשר הזוגי.
  • הצהרות זוגיות משותפות (למשל, הסכמי ממון או הסכמים לחיים משותפים).
  • מגורים תחת קורת גג אחת.
  • בילויים משותפים.
  • אופן הצגת הקשר בפני חברים, בני משפחה, עמיתים לעבודה וכדומה.
  • סיבות אפשריות שבגינן בני הזוג החליטו שלא להינשא.
  • ניהול חשבונות בנק משותפים.
  • השתתפות באירועים משפחתיים.
  • הצהרות בפני גופים שונים (כמו לדוגמה מס הכנסה או המוסד לביטוח לאומי).
  • נסיבות תחילת הקשר ו/או נסיבות ניתוק הקשר.

הנושאים הללו אינם רשימה סגורה. כל מקרה בדבר ידועים בציבור נבחן לגופו. ישנם תיקים שבהם בית המשפט הכיר בבני זוג כידועים בציבור אפילו לאחר תקופת מגורים של שנתיים בלבד, ובמקרים אחרים אפילו ללא כל מגורים קבועים באותה דירה. מנגד מוכרים מצבים שבהם אפילו קשרים ארוכי טווח לא הוכרו כמערכת יחסים של ידועים בציבור.

זאת ועוד, גם כאשר בני הזוג מוכרים בתור ידועים בציבור, שאלות רבות נוספות יכולות לעלות על פני השטח. לדוגמה, ככל שאחד מבני הזוג דורש את חלקו ברכוש המשותף, קיימת לעתים מחלוקות לגבי המועד שבו בני הזוג החלו לחיות כידועים בציבור. כך גם למשל נדונו בבתי המשפט תיקים מורכבים ביותר של בני זוג ידועים בציבור שביקשו משמורת על ילדים שאינם ילדיהם הביולוגיים, אך נתקלו בהתנגדות ההורה השני.