שינוי מזונות ילדים

גירושין בין הורים כוללים קביעות בנוגע לתשלום מזונות ילדים. בין אם בהסכם גירושין המובא לאישור הערכאות, ובין אם במסגרת הליך משפטי ובסופו פסק דין.

אולם מכיוון שהחיים הם דינאמיים וידוע כי סיטואציות כלכליות ומשפחתיות יכולות (ואף נוטות) להשתנות, פסקי דין למזונות יכולים להיפתח בעתיד. הן במסגרת תביעה להגדלת מזונות הילדים והן בהגשת תביעה הפוכה להפחתת “נטל” התשלום.

הפחתה או הגדלה של מזונות ילדים? רק בשינוי נסיבות מהותי

במרכזה של תביעה לשינוי מזונות ילדים מונח מושג משפטי חשוב: “שינוי נסיבות מהותי“. הצד שמבקש לשנות את שיעור המזונות צריך להוכיח שהדבר ראוי ונחוץ לאור שינוי נסיבות מהותי שהתרחש לאחר שמזונות הילדים נקבעו בהסכם או בפסק דין.

למשל, הגדלת שיעור המזונות לאור גידול בלתי צפוי בצרכי הילדים, או תביעה להפחתת תשלום מזונות ילדים בעקבות פיטורין מעבודה ומצב בריאותי חריג.

עם זאת, זכרו – לא בכדי הפסיקה קבעה כי יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. אין די בשינוי של מה בכך, ורק שינוי של ממש מצדיק את “פתיחתו” של פסק הדין שניתן זה מכבר. אם תרצו, “שינוי נסיבות משמעותי ובלתי תלוי הנוגע למסדים מרכזיים שבבסיס ההכרעה או ההסכמה” (ע”א 81/363).

המושג “שינוי נסיבות מהותי” נתון לפרשנות רחבה, וברור כי הנסיבות משתנות באופן דרמטי ממקרה אחד למשנהו. לאורך השנים, בתי המשפט בישראל קיבלו אין ספור פסקי דין בנושא, אשר יצקו תוכן בעניין. בנוסף, פסקי דין לשינוי מזונות ילדים מושפעים גם מפסיקה “כללית” בתחום המזונות, כמו שיוסבר בקצרה בהמשך לגבי פסק דין תקדימי שהתקבל לאחרונה בבית המשפט העליון בנושא מזונות במשמורת משותפת (ואשר “טרף” את הקלפים בתחום באופן מובהק).

טענה לשינוי מזונות – טענה עובדתית

על מנת להוכיח שינוי נסיבות מהותי, הצד התובע נדרש להציג טענה עובדתית מובהקת. טענה שבסיסה שינוי ממשי שאי אפשר היה לצפות אותו או לשער את השלכותיו בעת פסיקתם של המזונות המקוריים.

יש להשוות את המצב אשר שרר במועד פסיקת המזונות, ולהוביל את בית המשפט בראיות מוכחות לגבי השינוי שחל במצב זה נכון להגשת התביעה החדשה. יש לזכור כי לפי הפסיקה העקבית, שינויים שאינם משמעותיים צריכים “להיספג” על ידי הצדדים, ועל ההורים להסתגל אליהם מבלי לפנות שוב ושוב לערכאות. כך, לדוגמה, נדחו פעמים רבות תביעות של אבות להפחתת מזונות בגין הקמת משפחה והולדת ילדים “בפרק ב”, וכן במצבים שבהם האב טען להפחתה בשל פיטורין, בעוד בית המשפט שולח אותו למצות את פוטנציאל השתכרותו עד תום (כולל עבודה בשתי משרות).

בית המשפט ייעתר לבקשה להגדיל או להפחית מזונות ילדים רק אם יוכח בפניו שבנסיבות שנוצרו אין זה צודק להותיר את שיעור המזונות על כנו. כמו כן, במידה שהמזונות נקבעו במסגרת הסכם גירושין, שכלל מטבע הדברים וויתורים ופשרות, בית המשפט יכול אף להקשיח עמדתו.

שנאמר, “הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם… מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית” (בג”ץ 12/4407).

שינוי מזונות ילדים לאור בע”מ 919/15

לאחרונה, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין דרמטי בתחום המזונות – בע”מ 919/15. בפסק דין זה נקבע שוויון מוחלט במזונות ילדים במשמורת משותפת (בהתקיים תנאים מסוימים), והורים רבים מבקשים להיתלות בו לכאן או לכאן. כולל הורים אשר התגרשו טרם קבלת הפסיקה התקדימית.

לדוגמה, אב אשר מקיים עם ילדיו משמורת משותפת או הסדרי שהייה רחבים, רשאי לכאורה לטעון כי לאור פסיקת בית המשפט העליון, יש מקום לאזן את חיוב המזונות. קרי, לטעון כי פסיקת העליון מהווה לכשעצמה “שינוי נסיבות מהותי”.

נכון להיום, עדיין אין תמימות דעים בכל הנוגע לסוגיה הנ”ל. בפרט בקשר לזוגות אשר התגרשו בטרם פסיקת העליון, וביתר שאת אם בני הזוג התגרשו בהסכם. עם זאת, ניתן לומר כי פסיקת העליון לבדה איננה בהכרח מספיקה. כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה להפחתת מזונות הנגזרת מתוך התקדים בעליון, יש להוכיח גם “דבר מה נוסף” שיעיד על שינוי נסיבות מהותי בפועל.

אולם לאור משקלו הסגולי הרב של פסק הדין בעליון, ישנה גישה הגורסת שראוי להקל בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו של האב בדבר שינוי הנסיבות העובדתי. בין אם מבחינת מהותו וטבעו של השינוי המדובר, ובין אם בנוגע למשקלן של הראיות להוכחתו.

אודות המחבר

השארת תגובה