עריכת הסכם גירושין

כ-11,000 זוגות ישראלים מחליטים מדי שנה להתגרש ומסדירים ביניהם את הגט וההיבטים השונים של הפרידה (מזונות, רכוש, משמורת וכו’). כמו כן, לפי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים, מדי שנה נפתחים בבתי הדין כ-10,300 תיקים שבמרכזם הסכם גירושין, ורק כ-3,800 תיקים המהווים “תביעת גירושין”. 

המספרים אינם משקרים. יותר ויותר זוגות ש”מפרקים את החבילה” מבינים כי גירושין בהסכמה עדיפים לרוב על התכתשות מתישה, יקרה ומצלקת בערכאות.

הסכם גירושין הוא תולדה של משא ומתן בין בני הזוג, בסיוע עורכי דין מטעמם, לקביעת הסכמות הדדיות אודות המרכיבים העיקריים של הגירושין – מזונות ילדים, משמורת, חלוקת רכוש ולעתים גם מזונות אישה. יתרונם הגדול של הסכמי הגירושין טמון בכך שהם מאפשרים להגיע לכדי אופטימיזציה מושלמת בין הגירושין לנסיבות.

כידוע, אין זוג הדומה למשנהו ואין משפחה הזהה לרעותה. בהסכם גירושין, ניתן להתייחס להיבטים הספציפיים של בני הזוג, בפרט לנושאים הקשורים לילדיהם, ובכך להימנע ממאבקים משפטיים שסופם מי יישורנו.

מדוע אין לרוב הבדלים בין הסכם גירושין להליך בערכאות?

עורכי דין המתמחים בדיני משפחה ממליצים על הסכמי גירושין ולא בכדי. הניסיון מלמד שהתוצאה הסופית אשר תושג במאבק משפטי בערכאות לא תהיה בהכרח שונה באופן מהותי מהתוצאה אליה היה ניתן (ורצוי) להגיע בהסכם. זאת כמובן מלבד הזמן הרב שחלף, עוגמת הנפש שנגרמה, הנזק שהוסב לילדים וההוצאות המיותרות שהושקעו בניהול ההליך (ושפגעו במצבת הרכוש המשותף לחלוקה).

הסיבה לכך שאין פערים משמעותיים בין הסכמי גירושין לתביעות גירושין, נעוצה בראש ובראשונה בכך שהסכם גירושין כפוף להוראות החוק ולאישור בית המשפט. לדוגמה, לא ניתן לקבוע בהסכם שלא ישולמו מזונות ילדים וחל איסור על וויתורים רכושיים שמקורם בהטעיה או שלא מרצון חופשי. יתרה מזו, המחוקק קבע שהסכם הגירושין יובא לעיון בית המשפט או בית הדין הדתי, וללא אישור זה (אשר איננו ניתן כחותמת גומי), אין להסכם כל תוקף משפטי.

הדברים נכונים הן לגבי הנושאים הרכושיים בין בני הזוג והן לגבי ההיבטים הקשורים לילדיהם מבחינת משמורת ומזונות.

בכל הנוגע לרכוש, חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, קובע שהסכם גירושין “טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור”. נקבע כי האישור יינתן רק בכפוף לכך שהערכאה נוכחה שההסכם נערך בהסכמתם החופשית של בני הזוג וששניהם מבינים את “את משמעותו ואת תוצאותיו”.

יתרה מזו, בית המשפט מחויב גם לפעול באופן אקטיבי. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1983, בית המשפט צריך להסביר לבני הזוג – לפני אישור ההסכם – את המשמעות של הוראותיו. בית המשפט העליון הטעים בפסיקתו שהבירור לגבי ההסכמה החופשית נובע מתוך הכרה במערכת היחסים המיוחדת, העדינה והמורכבת אשר קיימת בין בעל ואישה.

הדברים נכונים ביתר שאת לגבי הסעיפים בהסכם שעוסקים במזונות ילדים ובמשמורת.

בכל הנוגע למשמורת ילדים, סעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, קובעים כי כל הסכם הנוגע למשמורת ילדים צריך לקבל את אישור בית המשפט, ואישור כאמור לא יינתן אלא אם הוא “לטובת הקטין”. כלומר, ההורים רשאים להסכים על הסדרי שהייה ביניהם בהסכם גירושין, אך הם מחויבים לעשות זאת לפי הוראות החוק ולאשר את הדברים בערכאות.

 לסיכום נקודה זו.

הסכם גירושין הוא לא חוזה רגיל בין שני צדדים עסקיים. מדובר בהסכם שחלות עליו הוראות שונות מתוך החוק והפסיקה, ושניתן להתאימו לנסיבות הספציפיות של בני הזוג.

בהסכם גירושין יש אפשרות אמיתית להגיע לפשרות בנושאי רכוש, להסכים על מזונות משקמים לאישה גם לאחר הגט, לקבוע החלטות קונקרטיות לגבי הילדים (עד לרמה של שעות לזמני שהייה, החלטות חינוכיות, החלטות רפואיות וכדומה), להתאים את פירוק השיתוף בדירת המגורים לצרכי ההורים וילדיהם ועוד.

ייצוג בהסכמי גירושין, לכל צד – עורך דין משלו

עריכת הסכם גירושין איננה אומרת שהצדדים לא זוכים לקבל ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי בהליכי גירושין הוא קריטי שכן מדובר בנושא מורכב, טעון ורגיש. דיני משפחה הם ענף משפטי המשלב קטינים, זכויות אדם, רכוש, תביעות כספיות ועוד.

מומלץ שלא להתפשר על מצב שבו עורך דין אחד מייצג את שני הצדדים. רצוי שלכל אחד מבני הזוג יהיה עורך דין מטעמו אשר יכיר לעומק את חששותיו, ידע על מה להתעקש והיכן להתפשר, ויתאים את הסכם הגירושין ללקוחו (תוך התחשבות בצד השני).

הייצוג האישי כולל גם הסברים על גבולות הגזרה החוקיים בהסכם ומאפשר לעורכי הדין של הצדדים לנהל תקשורת מקצועית ביניהם תוך הפחתת מספר המפגשים הטעונים רגשית שבהם שני בני הזוג “עומדים זה מול זו”.


האם ניתן לשנות הסכם גירושין בעתיד?

אחת השאלות הנפוצות שעולות מצד בני זוג השוקלים לערוך הסכם גירושין היא “האם ניתן לבטל או לשנות את ההסכם בעתיד?”. ובכן, התשובה לכך היא, במילים פשוטות, “כן ולא”.

מצד אחד, הסכם גירושין מעצם טבעו הוא הסכם אשר נועד לצפות את פני העתיד. לאור עיקרון סופיות הדיון ולאור הרצון שלא לפגוע בהסתמכות הצדדים על הוראותיו, החוק קבע ששינויים או ביטול סעיפים בהסכם ייעשו רק באישור בית המשפט.

כמו כן, על מנת להצדיק שינוי בהסכם גירושין יש להוכיח אחת משתיים – שינוי נסיבות מהותי אשר בהתקיימו אין זה צודק להותיר את ההסכם על כנו, או הוכחה בדבר פרטים ומידע שלא היו ידועים בעת עריכת ההסכם, ואשר מצדיקים את בחינתו בדיעבד. שתי הסיטואציות הללו אינן נפוצות אך בהחלט אפשריות.

לדוגמה, אם נקבע בהסכם גירושין שהגבר ישלם מזונות ילדים בסך כ-4,000 שקלים בחודש, אך לאחר מספר שנים הוא מפוטר מעבודתו בגלל מצב בריאותי ופרנסתו מתרסקת, פתוחה בפניו הדלת להגיש תביעה להפחתת מזונות (הגם שהמזונות הוסדרו בהסכם גירושין). כך גם ניתן למצוא פסקי דין אשר ביטלו הסכמי גירושין לאחר שהתברר כי הם נעשו מתוך עושק, כפייה או הטעיה (למשל, הסתרת נכסים או הברחת נכסים). אולם לאור העובדה שאישורו של הסכם גירושין כפוף לביקורת שיפוטית בזמן אמת, מקרים של הסכמים “לא כשרים” אינם שכיחים במחוזותינו.

 

לסיכום,

הסכם גירושין הוא הסכם שנערך בין בני זוג ומובא לאישור בית המשפט או בית הדין הדתי. בהסכם זה, הצדדים יכולים לקבוע שורה ארוכה של החלטות הנוגעות הן לפירוקו של הקשר והן לעתידם של הילדים.

הסכמי גירושין אשר נערכים במקצועיות ותוך קבלת ליווי משפטי צמוד, מקפלים בחובם יתרונות רבים. ניהול מו”מ מחוץ לערכאות מאפשר להנמיך את גובה הלהבות, לקבל החלטות מושכלות ולפעול באופן שקול.

הסכמי גירושין יכולים לסייע לבני הזוג – אוהבים לשעבר, צריך לזכור – לסיים את הקשר בצורה נאותה. במידה שהם הורים לילדים, להמשיך ולנהל דיאלוג תקשורתי מכובד והוגן ביניהם גם ביום שאחרי. הסכמי גירושין עשויים לקצר את הליך הגירושין ובכך לעזור לבני הזוג לעבור לשלב הבא בחייהם ולהותיר את המשקעים והכאבים מאחור.

אודות המחבר

השארת תגובה